למה חשוב לערוך בדיקות דם?
בדיקות דם מהוות כלי אבחוני בסיסי וחשוב העומד לרשות הוטרינר. תוצאות הבדיקות עשויות לאשר או לשלול את חשדות הוטרינר, לאפשר לו להעריך את מצבו הבריאותי של בעל החיים ולהתאים את המשך הטיפול הרפואי הניתן לו.
באילו מצבים מומלץ לבצע בדיקת דם?
המלצה לביצוע בדיקות דם עשויה להינתן במקרים הבאים:
1. בדיקה שגרתית של חיה בריאה (בעיקר בעלי חיים מבוגרים או לפני ניתוח).
2. בזמן מחלה- במטרה לאבחן את אופי המחלה ולהעריך את מידת חומרתה.
3. כמעקב לבדיקות קודמות- בכדי להעריך האם חל שיפור או החמרה.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
לצורך הבדיקה נדגמת כמות קטנה של דם באופן פשוט ושאינו פולשני למעט דקירת מחט קטנה. בדיקת הדם מבוצעת במעבדה וטרינרית ותוצאות הבדיקה מתקבלות לאחר זמן קצר ולרוב עוד באותו היום.
למה ישנם סוגים שונים של בדיקות דם?
נוזל הדם מכיל בתוכו תאים שונים, חלבונים, הורמונים, מלחים וחומרים כימיים אחרים. בדיקות שונות נועדו לבדוק מרכיבים שונים בנוזל הדם וזאת בהתאם לצורך הרפואי הקיים.
מתוך מגוון הסוגים של בדיקות הדם - שתי הבדיקות העיקריות הינן ספירת דם ובדיקה ביוכימית של הדם.
פירוט סוגי בדיקות הדם הנפוצות: ספירת דם כללית (Complete Blood Count - CBC):
בבדיקה זו מתקבל מידע כמותי ואיכותי על תאי הדם השונים ובהם: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם.
- תאי הדם האדומים (Red blood cells, RBC) - אחראים בין היתר על נשיאת החמצן בגוף מהריאות אל תאי הגוף ובבדיקתם ניתן לאבחן או לשלול מצבי אנמיה, התייבשות ועוד.
- תאי הדם הלבנים (white blood cells, WBC) - מהווים חלק ממערכת החיסון ובבדיקתם ניתן לאפיין תהליכים דלקתיים, להעריך את מידת חומרת התהליך, להעלות חשד לתהליך סרטני ועוד.
- טסיות הדם (PLT ,Platelets) - מהוות מרכיב חשוב במערכת קרישת הדם ובבדיקתם ניתן לקבל מידע חלקי על יכולת הגוף ליצר קרישי דם ולהעלות חשד למצבי תחלואה שונים כדוגמת נגיעות בקדחת קרציות ומחלות נוספות.
ספירת הדם מבוצעת ע"י מכשיר אוטומטי. יחד עם זאת, הבדיקה תמיד מלווה גם בבחינה של משטח דם אשר נבדק ידנית ע"י הרופא הוטרינר. בדיקה ידנית זאת הינה בעלת ערך נלווה לבדיקה מאחר ומאפשרת לבחון פרמטרים נוספים וחשובים במראה התאים, עוזרת לאשש את ממצאי המעבדה, וכמו כן, מאפשרת לעיתים לגלות טפילי דם שלא ניתנים לזיהוי במכונה.
פאנל ביוכימי (Biochemistry panel):
בבדיקה זו נבדקים שורה ארוכה של מדדים אשר מספקים מידע חיוני רב על נזק ומידת תפקוד של מערכות גוף ואיברים שונים כדוגמת הכבד והכליות. בין המדדים הנבדקים:
ALP– אנזים שרמתו עולה לעיתים בעת פגיעה בכבד הנובעת ממחלות שונות אך גם בעת פגיעה בעצמות ועוד. בגורים המצויים בשלב מואץ של גדילה רמתו עשויה להיות גבוהה מהנורמה באופן תקין.
ALT - אנזים שרמתו עולה בעיקר בעת פגיעה בכבד ממחלות שונות (דלקות, זיהומים, גידולים, טראומה ועוד) אך גם בעת פגיעה בשריר ועוד.
בילירובין- תוצר פירוק של כדוריות דם אדומות. רמתו עולה בעת הרס רב של כדוריות דם אדומות, מחלות כבד או מחלות שונות בדרכי המרה.
עמילאז - אנזים שרמתו עולה לעיתים בעת פגיעה בלבלב או בכליות.
אוראה - חומר המיוצר ע"י הגוף ומופרש בשתן. עולה בעקבות התייבשות, ירידה בתפקודי כליות או מחלות שונות בדרכי השתן. רמות נמוכות יתכנו בשל בעיות כבד.
קראטינין - חומר המיוצר ע"י הגוף ומופרש בשתן. עולה בעקבות התייבשות, ירידה בתפקודי כליות או מחלות שונות בדרכי השתן. רמות נמוכות יתכנו בעת ירידה במסת השריר.
גלוקוז - רמתו עולה או יורדת במצבים שונים כדוגמת סכרת ומחלות הורמונליות שונות, סטרס, מחלות כבד, גידולים מסוימים, זיהומים קשים או בגורים שלא ניזונו זמן ממושך.
אלבומין - חלבון שעולה במצבי התייבשות. רמתו יורדת במקרי תת-תזונה, ירידה בתפקוד הכבד או במצבים בהם נגרם אובדן יתר שלו דרך מערכת העיכול או השתן או דימום.
גלובולין - מדד לכמות הנוגדנים בדם. רמות גבוהות או נמוכות עשויות לספק מידע על קיומן של מחלות שונות.
מלחים בדם (נתרן, אשלגן, סידן וזרחן) - מאזן מלחים תקין חשוב לבריאות בעל החיים. רמת המלחים השונים עשויה לחרוג מגבולות הנורמה כלפי מעלה או מטה במצבי מחלה רבים ומגוונים ומשמעות החריגה משתנה בהתאם לסוג המלח בו נמדדה החריגה, מידת החריגה וכן גורמים נוספים רבים.
בדיקת מדדי קרישה (PT/PTT):
בדיקה זו בוחנת את תפקודי קרישת הדם. הצורך בבדיקה עולה במצבים רפואיים שונים וביניהם: כאשר קיים חשש לבליעת רעל עכברים (שהינו לרוב רעל נוגד קרישה), במחלות כבד חמורות (הכבד אחראי על ייצור מרכיבי מערכת הקרישה), בזמן זיהום חריף שעשוי להביא לחוסר בתפקוד של מערכת הקרישה (לאחר שנעשה בה שימוש יתר) וכאשר רוצים לדגום רקמה של איברים פנימיים (בכדי לצמצם סיכון להיווצרות דימום פנימי).
בדיקת דלקת לבלב (PLI):
בדיקה זו הינה ספציפית ורגישה לאבחון של דלקת בלבלב. מחלה זו מתבטאת בדרכים שונות בכלב ובחתול ונראה שהינה נפוצה למדי ולא תמיד מאובחנת כראוי. אבחנה מוקדמת עשויה לעזור להתאים את הטיפול הרפואי ולהפחית את הסיכוי לסיבוכים מסכני חיים שלעיתים נלווים למחלה.
בדיקות סרולוגיות:
אלו הן בדיקות אשר מאפשרות אבחון של מחלות מסוימות ע"י בדיקת נוגדנים בדם כנגד מחוללי מחלה ספציפים. בין המחלות שניתן לאבחן בצורה זו: איידס של חתולים (FIV), לאוקמיה של חתולים (FeLV), פרבו בכלבים, קדחת קרציות ועוד. לבדיקה מסוג זה ישנן מגבלות ולעיתים ישנם מקרים בהם לא ניתן יהיה לאשר או לשלול קיומה של מחלה פעילה. במקרים אלו יתכן ויעלה הצורך בבדיקה אחרת (PCR) בה נעשה בידוד של אותם מחוללי המחלה.
לסיכום:
ישנן בדיקות רבות נוספות אשר ניתן לבצע כדוגמת בדיקות הורמונליות שונות, בדיקת נוכחות רעלים, הרחבה של הבדיקה הביוכימית ועוד. חשוב לדעת להתאים את הבדיקה הרצויה לכל בעל חיים בהתאם למצבו הרפואי וכן גם לדעת לפרש את תוצאות הבדיקות לאור גיל בעל החיים, ההיסטוריה הרפואית, ממצאי הבדיקה הגופנית ובדיקות נוספות.
