קדחת קרציות היא מחלה נפוצה מאוד בכלבים ברחבי העולם ומאובחנת מדי יום בכלבים בכל רחבי הארץ. המחלה נגרמת כתוצאה מהדבקה בטפילי דם או חיידקים המועברים על ידי קרציות. ישנם סוגים שונים של טפילים הגורמים למחלה אך בארץ הנפוץ ביותר מבניהם הוא חיידק בשם ארליכיה קניס (Ehrlichia canis) המועבר בדרך כלל על ידי קרצית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus) שהיא הקרצית הנפוצה ביותר באזורנו.
כיצד כלבים נדבקים בקדחת קרציות? מספיקה נוכחות של קרצית אחת בכדי לגרום להדבקה של כלב!הכל מתחיל כאשר קרצית צעירה נדבקת בארליכיה בזמן שהיא מוצצת דם מבעל חיים חולה. הקרציות נושאות את טפילי הדם בבלוטות הרוק שלהן. כאשר אותה קרצית תעבור לכלב אחר ותמצוץ את דמו – היא תזריק את הטפיל יחד עם הרוק שלה ובכך גם תעביר את הטפיל אל מחזור הדם של הכלב אשר ידבק בשלב זה בארליכיה. ישנה אפשרות להעברת המחלה גם על ידי קבלת עירוי דם נגוע בטפיל אך הדבר נחשב לנדיר יותר.
מהם סימני המחלה? הדבר תלוי מאוד בשלב המחלה. למחלה ישנם 3 שלבים אופייניים וכל שלב מתאפיין בסימנים שונים. לא בכל מקרה המחלה תאובחן בשלב מוקדם ולכן יש להבין את מהלך התקדמות המחלה. השלב האקוטי: זהו השלב הראשוני של המחלה. הסימנים הראשונים יופיעו כ-1-3 שבועות לאחר העקיצה והם עשויים להמשך כ-1-4 שבועות. בשלב זה הטפיל מתרבה בתוך תאי הדם הלבנים (תאי מערכת החיסון) ומביא לתגובה חיסונית הפוגעת בטסיות הדם (תאים הנחוצים למערכת הקרישה). שלב זה מתאפיין במספר סימני מחלה אפשריים הכוללים: חולשה, דכאון, אדישות, ירידה בתאבון, חום, נפיחות קשרי לימפה שונים בגוף (במישוש של וטרינר הוא יוכל לעיתים לחוש שגם הטחול מוגדל), שטפי דם ודימומים ממקומות שונים (לדוגמא, דימום מהאף שהוא סימן נפוץ במחלה זו). שלב זה חולף לעיתים במהירות ובמהלכו הכלב לרוב מתפקד באופן סביר כך שיתכן ובעלי הכלב לא ישימו לב לעובדה שהוא היה חולה. השלב התת-קליני: במידה ומערכת החיסון לא הצליחה להתמודד עם הטפיל בשלב האקוטי המחלה תעבור לשלב זה אשר נחשב מצב "חבוי" יחסית. במהלך שלב זה הכלב נראה בריא יחסית או עם סימני מחלה קלים בלבד. שלב זה יכול להימשך חודשים ועד שנים. השלב הכרוני: שלב זה הוא השלב החמור ביותר של המחלה ומאופיין לרוב בפגיעה במח העצם המתבטאת בירידה במספרם של כל תאי הדם (כדוריות הדם הלבנות, האדומות וטסיות הדם). שלב זה מאופיין בחולשה חמורה, אובדן משקל, סימני אנמיה (ריריות חיוורות ועוד), הגדלה מפושטת של קשרי לימפה, חום, שטפי דם ודימומים. במקרים נדירים יותר נראה גם דלקות עיניים, בצקות במקומות שונים, סימנים עיצביים ועוד. בשלב הכרוני של קדחת קרציות התגובה לטיפול היא מוגבלת מאוד וקיימים סיבוכים רבים בעקבות כרוניות התהליך והפגיעה בכל תאי הדם.
כיצד מאבחנים נגיעות בקדחת קרציות? תהליך האבחון מתחיל תמיד בבדיקה גופנית שנעשית על ידי וטרינר. כאשר עולה חשד סביר בהתאם לעבר רפואי, סימנים קליניים וממצאי בדיקה - ישנם מכלול של אמצעים העומדים לרשות הוטרינר לצורך זיהוי ואבחון סופי של המחלה. בשלב ראשון תבוצע ספירת דם אשר תעזור לוטרינר לזהות מדדים שונים המרמזים על קיומה של המחלה כדוגמת ירידה בכמות טסיות הדם (הירידה בכמות טסיות הדם הינה הממצא המעבדתי הנפוץ ביותר המאפיין את כל שלבי המחלה). בנוסף, יתכנו שינויים אופייניים נוספים בספירת תאי הדם הלבנים או האדומים וכן ברמת וסוג חלבוני הדם אשר ניתן לזהות בבדיקות דם. בדיקת הדם הראשונית תמיד נעשית במקביל למשטח דם בכדי לאשר את המחסור בטסיות הדם ולפעמים אף לראות את החיידק עצמו במשטח הדם. בשלב זה ניתן לערוך בדיקת דם זמינה ומהירה לזיהוי נוגדנים לטפיל זה אך החסרון בבדיקה זו היא שגם כלבים אשר נחשפו בעבר לטפיל וכעת לא סובלים מכך – יתקבלו כחיוביים כביכול בבדיקה. האפשרות הטובה ביותר כאשר החשד לנגיעות במחלה הולך ומתבסס היא לשלוח בדיקת דם למעבדה ייעודית אשר תבדוק את נוכחות הטפיל בדם. החסרון בבדיקה זו הוא שהיא אורכת לרוב מעט יותר זמן ותוצאותיה צפויות להתקבל רק בתוך מספר ימים.
טיפול במחלה: כאשר מזוהה תחלואה בקדחת קרציות בשלביה הראשוניים ניתן לטפל באמצעות טיפול אנטיביוטי ספציפי (דוקסילין) הניתן בדרך כלל לתקופה של 3 שבועות. במקרים אלו השיפור הקליני הוא לרוב מהיר וההחלמה היא טובה ומלאה. בתקופת הטיפול מומלץ לבצע בדיקת דם חוזרת במטרה לבחון שיפור גם במדדי הדם השונים. במקרים מסוימים הטפיל עלול להתפרץ לאחר תקופה מסוימת וזאת למרות טיפול אנטיביוטי מתאים. במצבי מחלה כרוניים התמונה משתנה והטיפול עשוי לכלול אשפוז עם טיפול בנוזלים ותרופות נוספות בהתאם למצב. בשלב הכרוני של המחלה יעילות הטיפול מוגבלת מאוד וסיכויי ההחלמה נמוכים ביותר.
מניעת המחלה: הדרך הטובה ביותר להימנע מהדבקה בקדחת קרציות היא...הימנעות מקרציות! בארצנו החמה ישנן קרציות גם בעונת החורף (אם כי פחות ובאזורים מוגבלים יותר) ויש לדאוג להימנע מהם בכל עונות השנה. ניתן להימנע מעליית קרציות על הכלב באמצעות חומרים שונים דוחי קרציות. החומרים באים במוצרים שונים כדוגמת אמפולות או קולרים ומיוצרים על ידי חברות מסחריות שונות. מומלץ מאוד להתייעץ עם הוטרינר שלכם בנוגע לשימוש בחומרים אלו. כמו כן, מומלץ במקביל לטיפול בכלב – לטפל גם בסביבתו ולשמור על אזור מחייתו נקי מקרציות.
על קדחת קרציות, כלבים ובני אדם: אותו חיידק בשם ארליכיה קניס (הגורם הנפוץ בכלב המביא למחלה) לא עובר לבני אדם. יחד עם זאת, קרצית הכלב החומה שהיא הקרצית הנפוצה ביותר באזורנו מעבירה גורמי מחלה אחרים, כדוגמת ריקציה קונורי, אשר גורמים למחלה מקבילה באדם בשם קדחת הבהרות הים תיכונית. מחלה זו באה לידי ביטוי באדם כמחלת דמויית שפעת המלווה בחום גבוה, חולשה, צמרמורות, כאבי שרירים ועצמות. לאחר 3-5 ימים מהופעת סימנים אלו – עשויים להופיע כתמים אדומים בהירים על גבי העור באזורים שונים בגוף (לרוב באזור הפנים, כפות הרגליים וכפות הידיים). במידה ולא תבוצע אבחנה ראויה בשלב מוקדם של המחלה – מצב החולה עלול הידרדר ולכלול סיבוכים רבים ובהם סיבוכים עצביים, פגיעה בכליות, פגיעה בשריר הלב, דלקת ריאות ועוד ועד כדי מוות. גם במקרה זה בדומה למצב בכלבים – ישנה חשיבות מרובה בזיהוי וטיפול מוקדם.
למידע נוסף בנוגע לקדחת קרציות בכלבים ומידע בנוגע להדברה ומניעת נגיעות בקרציות ניתן ליצור קשר עם צוות המרפאה הניידת. נשמח לעמוד לשירותכם.
